25.7.2014

פרשת מסעי בחירה חופשית רק לאדם ? האם למלאך יש גם בחירה חופשית ? מה המשמעות של הפלת גורל בשעיר לעזאזל ? ובחלוקת הארץ ? ומתי באה לידי סיום הבחירה החופשית של המלאכים ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד





בס"ד


פרשת מסעי בחירה חופשית רק לאדם ? האם למלאך יש גם בחירה חופשית ? מה המשמעות של הפלת גורל בשעיר לעזאזל ? ובחלוקת הארץ ? ומתי באה לידי סיום  הבחירה החופשית של המלאכים ? ‏כ"ז/תמוז/תשע"ד


כתוב במדבר פרק לג


(נד) וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ:


ויקרא פרק טז


(ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיקֹוָק וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל:


יש 2  דברים שמפורש בתורה שנעשה גורל עליהם  אחד חלוקת הארץ והשני שני השעירים אחד לה' ואחד לעזאזל  ביום הכיפורים .


עוד גורל אחד שהיה בזמן משה אבל לא מוזכר בפרוש בתורה היה בבחירת 70 הזקנים מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בהעלותך פרק יא סימן כד


[כד] ויצא משה. מלפני ה': וידבר אל העם את דברי ה'. מה יהיה להם, ולא קבלו ממנו: ויאסוף שבעים איש וגו'. אמר משה כיצד אעשה, הקדוש ברוך הוא לא אמר לי שאקהיל כי אם שבעים איש, ואם אקח מכל שבט ושבט ששה, ומן שנים אקח חמשה חמשה, תהיה קנאה ביניהם, מה עשה נטל שבעים ושתים פתקין על שבעים פתקין כתב זקן, ושנים הניחם חלקים, ונתנם בקלפי ואמר להם הכניסו ידכם וטולו כל אחד ואחד פתק אחד, מיד הכניסו כל אחד מהם ידם ונטלו פתקין, מי שעלה בידו זקן, אמר לו הקדוש ברוך הוא רוצה בך, ומי שעלה בידו חלק, אמר לו הקדוש ברוך הוא אינו רוצה בך:


ונשאלת השאלה מדוע ב 2 המקומות הללו בחר הקב"ה שעם ישראל יעשה גורל?  מדוע לא ציווה הקב"ה על עם ישראל את חלוקת הארץ ישירות ללא גורל ? היה קובע גבול לכל שבט .  למה היה צריך את פעולת הגורל ? ומדוע בחר משה להשתמש בפעולת הגורל לבחור את 70 החכמים ?


הרי ברור לנו שכל מה שקורה בעולם נקבע ע"י הקב"ה אז מה ההבדל אם זה יעשה   ע"י ציווי רגיל או ע"י גורל . ולכאורה אפשר לומר אפילו שיש קצת בעיה בפעולת ההגרלה כי לכאורה פעולת ההגרלה נתפסת ע"י האדם כמשהו אקראי וניתן לטעות ולחשוב שזה מנותק מהשליטה  של הקב"ה ונשאלת השאלה למה הרגשה של מקריות תקבע את המציאות   ?


בו נבדוק מתי בפעם הראשונה השתמשו בגורל נכתב בפרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כד


ר' שמעון אומ' קרא הב"ה לשבעים מלאכים הסובבים את כסא מלכותו ואמר להם הב"ה באו ונרד ונבלל את שבעים גוים ואת שבעים לשונות, ומניין שאמ' להם, שנ' הבה נרדה, הבה ארדה אין כתיב כאן אלא הבה נרדה, והפילו גורלות ביניהם, שנ' בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם, ונפל גורלו של הב"ה על אברהם ועל זרעו, שנ' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אמ' הב"ה חבל וגורל שנפל עלי שרתה נפשי בו שנ' חבלים נפלו לי בנעימים


נבחן את משמעות מה שנאמר פה . הקדוש ברוך הוא יורד עם המלאכים לארץ כדי לדון את דור הפלגה ומחליט לחלק אותם לשבעים ואחד אומות .הוא עושה גורל איזה אומה תהיה תחת איזה מלאך ומכניס את עצמו גם בגורל . לכאורה יש כאן  הסתכלות שוויונית בין הקב"ה לבין המלאכים והקב"ה מקבל חלק אחד מתוך 71 חלקים  הוא מקבל את עם ישראל וארץ ישראל לשליטה שלו .


וצריך לפרש ולהגיד שהקב"ה מתייחס למלאכים בצורה שוויונית למלאכים . ואומר רש"י בראשית פרק יא


(ז) הבה נרדה - בבית דינו נמלך, מענותנותו היתירה:


המלאכים משמשים כבית דין של העולם והקב"ה מתייעץ איתם לגבי הנעשה בעולם . בית דין פוסק לפי החוקים של הקב"ה , אבל כאן הקב"ה החליט לתת לאותם מלאכים חלק גדול יותר בשליטה על העולם ע"י זה שלא חילק בעצמו את העולם ואת האומות  למלאכים השונים וחידש בעולם את נושא הגורל . לכאורה הגורל נקבע ע"י הקב"ה כי הוא יודע מה יהיה הגורל אבל זה מנקודת המבט של הקב"ה ,אבל מנקודת המבט של המלאכים או של העולם זה לא נקבע ישירות ע"י הקב"ה אלה נקבע בהתערבות המלאכים ,מי שעושה את הגורל זה המלאכים והתוצאה זה הרגשה של שותפות של מי שעורך את  הגורל עם הקב"ה . ניתן לומר שלכאורה השותפות שלהם בעולם גדלה . ביצוע הגורל זה דרך להגדיל את השותפות של המלאכים בעולם לתת להם חלק גדול יותר בניהול העולם הזה .


 


 


כדי שלא נתבלבל ונחשוב שעצם קיום העולם או בריאת העולם יש למלאכים חלק ברא הקב"ה את המלאכים ביום השני או החמישי  בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה א


אימתי נבראו המלאכים ר' יוחנן אמר בב' נבראו המלאכים, הה"ד (שם /תהלים/ קד) המקרה במים עליותיו וגו' וכתיב עושה מלאכיו רוחות, ר' חנינא אמר בה' נבראו מלאכים, הדא הוא דכתיב ועוף יעופף על הארץ וגו', וכתיב (ישעיה ו) ובשתים יעופף, רבי לולינא בר טברין אמר בשם רבי יצחק בין על דעתיה דרבי חנינא בין על דעתיה דרבי יוחנן, הכל מודים שלא נברא ביום ראשון כלום, שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעו אלא (שם /ישעיהו/ מד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי וגו' מאתי מי אתי כתיב, מי היה שותף עמי בברייתו של עולם, ד"א כי גדול אתה ועושה נפלאות, בנוהג שבעולם מלך ב"ו מתקלס במדינה, וגדולי המדינה מתקלסין עמו, שנושאין עמו במשאו, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, אלא הוא לבדו ברא את העולם, הוא לבדו מתקלס בעולם, הוא לבדו מתהדר בעולמו, א"ר תנחומא כי גדול אתה ועושה נפלאות, למה כי אתה אלהים לבדך, אתה לבדך בראת את העולם.


כלומר בריאת העולם נעשה רק ע"י הקב"ה בלבד . וכל מי שאומר אחרת כאילו חס וחלילה יש לקב"ה שותפים בבריאת העולם עובד עבודה זרה בשיתוף . אבל כשברא את האדם שיתף הקב"ה את המלאכים ולכאורה התייעץ איתם ונתן להם את ההרגשה שיש להם חלק בבריאת האדם


תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב


 בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם, ברא כת אחת של מלאכי השרת, אמר להם: רצונכם, נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו: רבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן: כך וכך מעשיו, אמרו לפניו: רבונו של עולם +תהלים ח'+ מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שניה. כת שלישית אמרו לפניו: רבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך - מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא, כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך - עשה.


הקב"ה ברא את העולם  וברא  את המלאכים עם יכולת עצמית של חשיבה ויכולת של דעה עצמית על העולם . יש להם יכולת לחלוק על הקב"ה ,להביע דעה על מעשיו וצריך להגיד שעצם היכולת הזאת זה לכאורה היכולת של בחירה עצמית . היכולת של המלאכים להביע את דעתם ,להיות בית הדין של הקב"ה , לנסות לשנות את דעתו זה החידוש שהכניס  הקב"ה לעולם לפני בריאת האדם . יכולת הבחירה החופשית נבראה קודם כל בעליונים ואחר כך בתחתונים עם בריאת האדם . החידוש של יכולת לעשות גורל נברא קודם כל בעליונים כשעשה הקב"ה גורל מי מהמלאכים ישלוט על איזה אומה , איזה מדינה תהיה לאיזה אומה , ורק לאחר מכן החידוש הזה עבר לעם ישראל דרך ציווי התורה .


אני רוצה להעלות רעיון  שהבחירה החופשית של המלאכים זה חידוש רק עד מעמד הר סיני .מקבלת התורה ע"י עם ישראל  נגמרה  האפשרות של המלאכים לבקר את מעשיו של הקב"ה ולכאורה עבר הכוח הזה לידי עם ישראל ובראשם משה ולכן אנו רואים שלמשה היה כוח של משא ומתן מול הקב"ה בהרבה מקרים ואומר המהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף לח עמוד ב


מה שאתה רוצה לעשות כו' כיון שהגיע לאנשי דור המבול שהיה כולו קטטה ודור הפלגה שהיה כולו שקר אמרו לא יפה אמרו ראשונים שהן ב' כתות מה"ש אמת ושלום שנצחת אותן וא"ל עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו' ר"ל עד יום מתן תורה שהיה הקדוש ברוך הוא כזקן מלא רחמים וכשיבה יושב בישיבה כמ"ש במדרשות עד זמן ההוא אסבול תרעומתכם על בריאת האדם ושם תמצאו תשובה כמ"ש בפרע"ק שהתרעמו מלאכים ג"כ בזה במתן תורה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם וגו' וא"ל הקדוש ברוך הוא למשה אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה כו' א"ל תורה שאתה נותן מה כתיב בה אנכי וגו' שבת לא תשא לא תרצח וגו' שהתורה היא סבה לבריאות עולם שקיימוה ישראל ודו"ק:


וצריך להגיד שהיכולת לבצע גורל מסמל את הכוח של עם ישראל שעבר מהמלאכים שהיו  בית דינו של הקב"ה לעם ישראל . ולכאורה אולי ניתן להגיד שסנהדרין של 70 חכמים ועוד אחד שהוא משה שהוא כנגד כולם מסמל את המעבר הזה של יכולת הבחירה שעבר לעם ישראל עם קבלת התורה כמו שהיה בגורל של שבעים האומות והקב"ה סה"כ 71  .


ונותר לנו להבין למה הגורל מתבצע בשעיר לעזאזל , בנחלה של ארץ ישראל לעם ישראל , ובבחירה של שבעים הזקנים אבל כל זה אכתב במאמר אחר
http://divreytora-t-o.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_12.html


 


 


 


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה