3.6.2014

שבועות מה עניין רות להר סיני ? מה הסיבה שאנו קוראים את מגילת רות בשבועות זמן מתן תורתנו ?


בס"ד

שבועות    מה עניין רות  להר סיני ? מה הסיבה שאנו קוראים את מגילת רות בשבועות זמן מתן תורתנו ?

‏ה'/סיון/תשע"ד

אומר המשנה ברורה משנה ברורה סימן תצ

מה זו עושה ורות בשבועות דאיתא בילקוט רות מה ענין רות אצל עצרת שנקראת בזמן מתן תורה ללמדך שלא ניתנה תורה אלא ע"י יסורין ועוני וכו'

ובמשנה מסכת אבות פרק ו משנה ד

כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא אל תבקש גדולה לעצמך ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה) ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:

ואני ינסה להסביר מזווית אחרת למה קוראים את מגילת רות בשבועות

עם ישראל כולו עמד במעמד הר סיני וקיבל את התורה 600000  גברים שהם כלל ישראל קיבלו מהקדוש ברוך הוא את התורה ולא רק הם היו במעמד הר סיני ,היו במעמד זה  כל נשמות עם ישראל

דברים פרק כט

(יד) כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם:

ואומר רש"י דברים פרק כט פסוק יד

(יד) ואת אשר איננו פה - ואף עם דורות העתידים להיות: 

פרוש התורה ניתנה לכל עם ישראל כל יהודי שחי כיום וכל יהודי שיחיה לעתיד. כל אחד ואחד היה במעמד הר סיני והקדוש ברוך הוא  נתן לו את התורה . כל אחד מעם ישראל קיבל את היכולת ללמוד את התורה  ולקנות את התורה שתהיה חלק ממנו .

ספרי במדבר פרשת קרח פיסקא קיט

נמצאת אומר שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו הרי כתר תורה מונח כדי שלא ליתן פתחון פה לבאי העולם לומר אלו היה כתר כהונה וכתר מלכות מונחים הייתי זוכה בהן ונוטלן הרי כתר תורה [תוכחה] לכל באי העולם שכל מי שזוכה בו מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים וזכה בכולם וכל מי שאין זוכה בו מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים ולא זכה באחד מהם

כלומר כתר תורה עומד מוכן לכל יהודי ויהודי כדי לקנות אותו  וכאשר הוא קונה אותו הוא מקבל את שני הכתרים הנוספים .

ועכשיו נשאלת השאלה האם התורה ניתנה גם לגויים או זה לא שייך להם לחלוטין. אבל ידוע שהקדוש ברוך הוא ציוה על יהושוע לכתוב את התורה בשבעים לשון בדברים פרק כז

(ח) וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב: ס

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תבא דף מז עמוד א

ושדת אותם בשיד. וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך. ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנא' וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב. ואחר כך סדו אותם בסיד אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות העולם תורה אמר להם בינה יתירה נתן בהם הקדוש ברוך הוא ושיגרו נוטרין שלהם וקלפו את הסיד והעתיקוה. ועל דבר זה נחתם גזר דינם של אומות לבאר שחת. דכתיב (ישעיה לג) והיו עמים משרפות שיד על עסקי סיד. שהיה להם ללמוד ולא למדו.

הקדוש ברוך הוא השאיר לגויים שלא קיבלו את התורה ללמוד אותה ולקבל אותה היא זמינה לכל דורש.

אבל יש קושיה עצומה יבוא גוי וירצה לקבל את התורה אבל יהיה הבדל גדול בין יהודי לגר גר נשמתו לא הייתה במעמד הר סיני ולכן כיצד יקבל את התורה ?  קושיה זו נשאלת על ידי  הבבלי במסכת שבת דף קמו עמוד א

שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני - פסקה זוהמתן, עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני - לא פסקה זוהמתן. אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: גרים מאי? - אמר ליה: אף על גב דאינהו לא הוו, מזלייהו הוו, דכתיב +דברים כט+ את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'.

כלומר העולם מתחלק ל 3 סוגי נשמות לנשמה יהודית שהייתה במעמד הר סיני , גויים גמורים שלא נשמתם ולא המזל שלהם היה במעמד הר סיני, ואותם נשמות שהמזל שלהם ולא הנשמה שלהם הייתה במעמד הר סיני ואלו אותם גרים שיבואו במשך הדורות ויביעו רצונם להיכנס לתוך העם היהודי ולהיות גרים .

כלומר גרים אמיתיים זה הגרים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני אבל יש גרים שהמזל שלהם לא היה במעמד הר סיני ובכל זאת רוצים להיכנס לתוך העם היהודי אבל מתוך אינטרס כזה או אחר .

ולכן ההלכה אומרת שצריך לדחות את הגר ולראות האם באמת שיש לו רצון להתקבל לעם ישראל ואומר רש"י מסכת קידושין דף ע עמוד ב

בישראל כתיב - והייתי להם לאלהים אף על פי שאינם לי לעם ומתוך שאני מקרבן הם יהיו לי לעם אבל גרים אין מקרבין אותן מן השמים אלא אם כן הן מקרבין עצמם תחילה להיות טובים.

כלומר צריך סינון רציני לגויים כדי לדעת שגוי שהתגייר זה אחד באמת שרוצה להיות יהודי ולמה הוא רוצה להיות יהודי כי המזל שלו היה במעמד הר סיני ודוחף אותו לעם ישראל

ועוד יותר כתוב בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

רבי יוסי בר רבי חנינא אמר מהכא כי נשא אשא להם. ואמר רבי אלעזר: לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר +הושע ב+ וזרעתיה לי בארץ. כלום אדם זורע סאה - אלא להכניס כמה כורין.

כלומר אותם גויים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני זה חלק מעם ישראל עד כדי כך שעם ישראל נמצא בגלות כדי למשוך את אותם גויים לעם ישראל .

וכיצד זה קשור למגילת רות ?

רות התגיירה ובסופו של דבר היא  חלק מעם ישראל וחלק מכתר המלכות שזה בית דויד . כלומר זה מסביר לכל גוי שבאמת רוצה להיות חלק מעם ישראל שיש לו מקום בעם ישראל ובתנאי שהמזל שלו היה במעמד מתן תורה , כמו שרות יש לה חלק בלתי נפרד משושלת המלוכה של עם ישראל .

וכיצד אנו יודעים שהמזל שלו היה במעמד מתן התורה ? הקשיים שבהם עמדה רות והתגברה עליהם ובכל זאת רצתה להיות חלק מעם ישראל מוכיחים שהמזל שלה היה במעמד הר סיני . וזה קשור למה שנאמר במשנה ברורה שהתורה ניקנית ע"י יסורין ועוני .

במגילת רות לאלימלך ונעומי  היה שני בנים ושני כלות ושתיהן היו מואביות רות וערפה וברור לנו שהם התגיירו ויש הבדל מהותי בין ערפה לרות

רות רבה (וילנא) פרשה ב

בשם ר' יצחק ד' מילין הלכה ערפה עם חמותה ועמדו ממנה ד' גבורים שנאמר (שם /שמואל/ ב' כ"א) ארבעת אלה יולדו להרפה, א"ר יצחק כל אותו הלילה שפרשה ערפה מחמותה נתערבו בה ערות גוים של מאה בני אדם, הה"ד (שם /שמואל/ א' י"ז) והוא מדבר עמם וגו' ממערכות פלשתים, ממערות כתיב, ממאה ערלות גוים שנתערו בה כל הלילה, ר' תנחומא אמר אף כלב אחד דכתיב (שם /שמואל א' י"ז/) ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי.

ואותו פלישתי היה גלית (בן של ערפה ) שדויד הרג אותו מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה א

כליון שהוא לשון כלייה, נזדווגה לו ערפה שעמד ממנה גלית הפלשתי.

וכאן אנו רואים גירות של ערפה שהמזל שלה לא היה במעמד הר סיני וסופה להיות כנגד עם ישראל . ורות שהמזל שלה היה במעמד הר סיני נכנסה לעם ישראל וזכתה להיות חלק משושלת המלוכה .

לסיכום מגילת רות באה להראות לאותם גויים שהמזל שלהם היה במעמד הר סיני כי הם חלק מעם ישראל ולהראות לעם ישראל שיש גרים שהם באמת לא חלק מעם ישראל .

ועל זה נאמר [רבינו] בחיי שמות פרק לב

וזהו: (יבמות מז ב) קשים גרים לישראל כספחת בבשר החי, ועוד זה אמרו במדרש: (שמו"ר מב, ו) שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה "לך רד כי שחת עמך", עמך, ולא עמי הם, ולא אמרתי לך ביציאת מצרים: "והוצאת את צבאותי את עמי", ואתה קבלת ערב רב ורצית לקבל הגרים עמך הם ולא עמי, ומכל מקום אף על פי שערב רב היו תחלה עקר המעשה הרע, מצינו שטעו ישראל אחריו ונענשו הכל.

 

 

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה